אמא, תרשי לי לטעות…
היא ביקשה כמתנה לגיל 18.
היא כבר בת 20 עכשיו
ופתאום אני קולטת, כמה הבקשה שלה איפשרה גם לי ליצור בשנתיים
האחרונות מרחב חדששל אפשרויות שלא ידעתי שאפשריות לי
ואיך היא שיחררה אותי מהצורך להוכיח והפחד מלטעות.
כמה לחץ, פחד וחרדה מתעוררים בך כשאת/ה מתנגדת לטעות?
מה אם כל מה שצריך כדי לשחרר את הלחץ, הפחד והחרדה,
זה רק להסכים לטעות?
זה לא שהבת שלי בחרה לטעות בבקשה שלה,
להיפך, היא בוחרת לחוות הכל,
גם אם זו טעות.
וזו הגאונות.
מה אם כשבוחרים להיות הכל, מקבלים הכל?
כשאנחנו מוכנים גם לטעות,
אנחנו לא מפחדים ונמנעים
מפעולות כדי לא להכשל.
ואז הפחד, לא עוצר אותנו מלהיות והחיים הופכים להיות גדולים ומלהיבים יותר, בקלילות
