יום 67 #מסעבשאלה
בעולם, איתי ואיתך..
היום, לא הייתי נחמדה לגוף שלי.
מכירים את זה שיש לכם חברה או חבר שנראים מעולה, מכורים לספורט ובריאות
ותמיד כשאתם נפגשים, הלב מתכווץ והקנאה מתעוררת?
אז היום פגשתי אותה, את החברה ואת הקנאה הזו, שוב
הקולות הישנים של המיינד שלי התעוררו..
ולרגע, הקשבתי
והרגשתי לא בסדר עם זה שאני לא עושה ספורט ולא אוכלת את התזונה הקיטוגנית שהביאה לחיי קלילות בכל המובנים, אבל היתה בלתי אפשרית באיטליה וטנזניה..
ולכמה רגעים, האמנתי לתרוצים ולשיפוט העצמי,
וההרגל האוטומטי
כמעט הרג אותי ואת השמחה שלי,
ברגע.
איך יצאתי מזה, ברגע?
הסתכלתי על גופי במקלחת
אמרתי לו תודה על החודשיים+ המוּפלאים שלנו יחד, ליטפתי את כל הקימורים..
ונזכרתי בכל הרגעים בהם כל החושים שלי קלטו את כל היופי השופע שסביבי
והסכמתי להיות שופעת
ושופעת יותר..
והחיוך, התפרץ מחדש
וכשחיבקתי את חברתי הרזה והיפה, נהנתי להרגיש שופעת לצידה, וראיתי את היופי, גם בי וגם בה, בלי השוואה.
(כל השוואה לאחר תמיד שמה אותנו בצד של הפחות..)
והמפגש אפילו הסתיים עם טעם לעוד…😍
מה אם כל מה שצריך, זה רק להפוך את המשקל המכביד של המחשבה והשיפוט ממשקולת, למשהו קל?
איך להיות השאלה שתשנה עבורך כל מצב שהמסקנה יצרה?
מיד אחרי סוכות, ב 12/10 נצא למסע של תכנות מחדש
בקורס חמשת המפתחות לחיות בתקווה עם שפת השאלה
״אחריו,
אי אפשר לחזור אחורה
והחיים נעשו קלים…״ שיר חלילי
בינתיים, זוכרים שיש לנו דייט ב 19/9, יום שלישי ב 20:00 בזום?
הפעם צריך גם להרשם, כאן
👇
https://sharonahadarhouri.com/links/
**המפגש יהיה מתנה רק למי שמוכנים לקבל שינויים יותר בקלילות..
**מה אפשרי שתזמינו חברים למפגש?
