יום 38 #מסעבשאלה
בעולם, איתי ואיתך..
רגשות אשמה
שירי לא מרגישה טוב,
גאיה מתגעגעת
עדי כבר שואל ׳מתי אני באה׳.. מן בדיחה כזו בינינו כשהיינו צריכים האחד את השניה…
ואני?
מטיילת להנאתי
נהנית מכל רגע
והייתי יכולה להמשיך ככה כל חיי
ואז האשמה מתעוררת..
אבל
באותה מהירות
אני נושמת
מתרחבת
ויודעת
שהבחירה המרחיבה שלי עכשיו
יוצרת עבור כולנו יותר
ונרגעת.
איך אני יודעת?
כי לפני כל בחירה שלי אני שואלת:
האם הבחירה הזו תהיה תרומה לעולם ותיצור עבורנו יותר?
וכשהמודעות מרחיבה את ליבי,
אני גם מוכנה לשלם את המחיר עבורה, גם את מחיר הגעגוע שלהם ושלי
וגם, שהבחירה שלהם להמשיך קדימה בחייהם בבית, היא הבחירה שמרחיבה את ליבם
ובמקום להרגיש אשמה
אני מזרימה אנרגיה מהלב שלי ללב שלהם בידיעה, שכולנו אחת, מחוברים לאחד מעבר להגדרות הזמן והמרחק.
**זה תרגיל שאלמד אתכם לעשות גם בדייט שלנו ברביעי, ה 30/8 ב 20:00🧚♂️✨💫🪄
וליבי נרגע
ובבית מרגישים יותר טוב..(:
מה אם אין אני, יש אנחנו?
וכשאנחנו מוכנים להיות תרומה לעולם, העולם כולו הוא התמורה לנו, ולהיפך?
אין באמת אש מה׳ (אש מהשם/הבורא)
האש היחידה ששורפת אותנו היא האש של המחשבות שלנו…
מה אם גן עדן וגיהנום, נמצאים בראש שלנו?
הזמנתי עכשיו את המלון ל 4 הלילות האחרונים שלי כאן בסיציליה.. איזה כיף🎊🎉
יוצרת מערכת יחסים אחרת, עם המציאות
נ.ב
כאן יש קישור לכל הימים הקודמים במסע בשאלה
והזמנה לשינוי מערכות היחסים שלך, ביום אחד..🚀🛸🛫
👇
https://sharonahadarhouri.com/category/90-days-travel-diary-wtih-sharona/
מה אפשרי לקבל את עזרתך ולשתף חברות וחברים באפשרות להיות שאלה ולא רק מסקנה?
