יום 36 #מסעבשאלה
בעולם, איתי ואיתך..
מה אם הכל קיים, נוכח
אבל העין שלנו לא רואה?
מה אני לומדת מסטרומבולי, ההר והאי שהוא יצר
שהפך למורה שלי:
- התנועה בתוך ההר, אינסופית, הוא פעיל כל הזמן. לא רק בלילה.
- כדי שנראה את האש שמתפרצת תמיד ממעמקי האדמה, נדרש חושך
- בכל עצם דומם, נייח אפילו הר, יש תנועה
- כל ציפיה לראות את ההר מתפרץ כמו שראינו אתמול, יוצרת אכזבה…
- כל הר, יוצר סביבו אי
ועכשיו, מה לקחתי מזה לחיים:
- התנועה, מתקיימת תמיד.
ללא הפסקה, זו שנגלית ובעיקר זו שלא.
אני בוחרת להמשיך לנוע, האדוות כבר הגיעו למי שזו תרומה לו. - הכל קיים. מה אם לא צריך את חושך כדי שנכיר בו?
אני בוחרת להיות יותר תודה ליש. זה הגלוי וזה שעדיין לא התגלה. - התנועה, היא תמידית. אין אמת בהרגשה של להיות תקועה וששום דבר לא זז… או לא זז וקורה בקצב שציפיתי…
זו הדרך שעד היום הסתרתי מעצמי את התנועה, כדי לא להיות תנועה גדולה יותר. - העבר, כנקודת יחוס למה שיהיה, מגבילה את היצירה שלי. הציפיות, תמיד מתייחסות לעבר. בוחרת בכל רגע להיות מה עוד אפשרי? בלי לתכנן, להגדיר יעדים וחזון. מאפשרת ליקום להפתיע…(:
- מוכנה להיות ההר שיודע שסביבו נוצר אי…
הייתי עם סטרומבולי מהים בשייט לילי ובשייט סביבו בבוקר, טיפסתי עליו מהיבשה 400 מטר!! טיפסנו בזיגזגים, עלינו וירדנו ושוב עלינו… שעתיים וחצי!!! כדי להגיע למרפסת תצפית הכי קרובה שאפשרית ללוע ההר…ושעה וחצי לחזור, בלילה, לאור פנס..
והיום ומחר אני מאפשרת לעצמי לנוח ולספוג את המרחב שיצר עבורנו ההר, בלי מילים..
מעניין מה עוד יש להר להגיד?
אני מוכנה בהתלהבות להקשיב..(:
יוצרת מערכת יחסים אחרת, עם המציאות
נ.ב
כאן יש קישור לכל הימים הקודמים במסע בשאלה
והזמנה לשינוי מערכות היחסים שלך, ביום אחד..🚀🛸🛫
👇
https://sharonahadarhouri.com/category/90-days-travel-diary-wtih-sharona/
מה אפשרי לקבל את עזרתך ולשתף חברות וחברים באפשרות להיות שאלה ולא רק מסקנה?
