יום 35 #מסעבשאלה
בעולם, איתי ואיתך..
בקבלה, אנחנו נקראים:
אורות בתנועה..
מהירות האור שהעין קולטת
הופך, לעצם במרחב
אליו אנחנו מתייחסים כאל נייח, קיים, דומם.
מה אם הבנו הכל הפוך?
הכל נמצא בתנועה
כל הזמן.
בכל מקום או נושא בו אנחנו מרגישים תקועים, אנחנו הם אלו שתוקעים את התנועה שלעולם איננה מפסיקה באמת…
וכשמוכנים להיות בתנועה
ולהרחיב את האור,
בכל רגע
התנועה
נעה
ומניעה
אותנו –
בלי מאמץ שלנו.
מה אם כל מה שצריך, זה רק להסכים להרחיב אל האור שלנו בכל רגע?
זהו.
פשוט.
וכל כך הרבה יותר מהנה
מאשר להגדיר כל דבר
ולנוע ממסקנה למסקנה
בכל התרחשות מצמצמת תשאלו:
איך אני יכול/ה להיות וליצור מעבר לזה?
או
זה, זה מה שזה.
מה עוד אפשרי שיהיה טוב מזה?
מרחב השאלה
הביא אותי לאי סטרומבולי,
אי שבמרכזו הר געש פעיל
שבכל לילה, פועם
ובמיוחד עבורי, כאות הזדהות
עם התפרצות הר האתנה בו ביקרתי בשבוע שעבר (ומהיום כבר אי אפשר לבקר בו בתקופה הקרובה… איך זכיתי..)
הכין לי מופע מיוחד במינו..💥
שלא הייתי זוכה לראות
אם לא הייתי שומעת את לחישת המודעות שמבקשת:
צאי אל הים…
אז יצאתי בסירה בערב,
והמחזה המפעים
הרחיב לי את הלב
שפעם עם ההר
ובשיח איתו
בכל פעם כשביקשתי מה עוד אפשרי?
הוא הגיב
והמראה המרהיב נצרב בי לנצח
והאור שלנו רקד, פעם והתרחב
ביחד.
הנאה לשם הנאה.
מה אם כשמוכנים להנות יותר, ההנאות מגיעות עד אליך?
וואו
מוכנים להנות יותר?
מעניין מה זה ייצור עבורך?
תשתפו?
יוצרת מערכת יחסים אחרת, עם המציאות
נ.ב
כאן יש קישור לכל הימים הקודמים במסע בשאלה
והזמנה לשינוי מערכות היחסים שלך, ביום אחד..🚀🛸🛫
👇
https://sharonahadarhouri.com/category/90-days-travel-diary-wtih-sharona/
מה אפשרי לקבל את עזרתך ולשתף חברות וחברים באפשרות להיות שאלה ולא רק מסקנה?
