״איזה כיף, חוף של אבנים…אפשר לשכב ולא להתרומם עם כל החול עליי״
״אוף האבנים האלו, כואב ברגליים, בתחת…״
״זה החוף??״
״איזה יופי, המים כל כך צלולים״
– החוף, הוא אותו החוף…
מה אם הכל זו רק נקודת מבט מעניינת?
מה מרחיב אותך יותר?
ואני?
מחייכת מבפנים
מודה על החופים הקסומים שיש לנו בארץ, המרחבים, החול הנקי…
״הריביירה האיטלקית״ יכולה לבוא לקבל מאיתנו ה׳שראה..(:
נהנית מפיסת צל קרירה בחום ובלחות התואמת לתל אביב…
ובעיקר נושמת
ומתרחבת..
ומשחקת עם השאלה:
מה הערך שאני מקבלת מכל נקודת מבט שאני בוחרת?
"יוצרת מערכת יחסים אחרת עם המציאות"
תודה לך ועליך🙏♥️
שרונה
